מדרש לקח טוב
ד״א שראה ישראל עולים לגדולה מן המדבר, שנאמר מי זאת עולה מן המדבר (שה״ש ג ו), תורה מן המדבר, מצות מן המדבר, משכן מן המדבר, שכינה מן המדבר, מלכות מן המדבר, באר ומן מן המדבר, ענני כבוד מן המדבר, לפיכך היה רודף אחר המדבר.
רש"י
מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר. כְּשֶׁהָיִיתִי מְהַלֶּכֶת בַּמִּדְבָּר וְהָיָה עַמּוּד הָאֵשׁ וְהֶעָנָן הוֹלְכִים לְפָנַי וְהוֹרְגִים נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים וְשׂוֹרְפִין הַקּוֹצִים וְהַבַּרְקָנִים לַעֲשׂוֹת דֶּרֶךְ מִישׁוֹר, וְהָיָה הֶעָנָן וְהֶעָשָׁן וְרוֹאִין אוֹתָן הָאֻמּוֹת וּמַתְמִיהוֹת עַל גְּדֻלָּתִי, וְאוֹמְרוֹת: "מִי זֹאת"? כְּלוֹמַר, כַּמָּה גְדוֹלָה הִיא זֹאת הָעוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר וגו':
תורה תמימה
עולה מן המדבר. עלויה מן המדבר, סילוקה מן המדבר. כמש"נ במדבר הזה יתמו, תורה מן המדבר, משכן מן המדבר, סנהדרין מן המדבר יבכמש"כ אספה לי שבעים איש מזקני ישראל.
, כהונה ולויה מן המדבר, מלכות מן המדבר, כמש"נ ואתם תהיו לי ממלכת כהנים, נבואה מן המדבר יגכמבואר במכילתא יתרו דבר אתה עמנו ונשמעה, מאותה שעה זכו ישראל להעמיד מהם נביאים.
, וכל מתנות טובות שנתן הקב"ה לישראל ידכמו מן ובאר וענני כבוד, וכן מצות שבת שנקראת מתנה טובה כמבואר בשבת י' ב' אמר הקב"ה מתנה טובה יש לי ושבת שמה.
כולם מן המדבר, הוי – עלויה מן המדבר טוודריש עולה כמו עלויה – מעלתה. וטעם הדרשה הוא משום דאי כפשוטו עולה ממש קשה דלא הו"ל ליחס העליה להמדבר אלא למצרים שהוא המקור הראשון לצאתם לא"י. ומה שאמרו סלוקה מן המדבר דריש הלשון עולה ע"ד הכתוב ועלה מן הארץ שהכונה שיסתלקו ממנה.
.
(מ"ר)
(מ"ר)